אוננות בבעלי חיים! - כל מה שרצית לדעת

למי שאוהבים את זה קצר:

א. כן אוננות בהחלט קיימת בבע"ח, גם אצל זכרים וגם אצל נקבות ובעיקר בקרב היונקים.

ב. יש הרבה ספקולציות אבולוציוניות לתועלת מאוננות אבל לא באמת יודעים.

ועכשיו בפירוט (ועם הרבה בונוסים - למה לנקבות יש אורגזמה, דגדגן בבע"ח ועוד):

1. הקונטקסט החברתי למחקר על אוננות בבע"ח התחום המיני כידוע מתמודד עם סטיגמות ונורמות חברתיות המפריעות למחקר. כך לדוגמה, חוקרים השמיטו מדיווחי התצפיות שלהם על בע"ח את החלק על אוננות מכיוון שזה ניראה להם לא מוסרי! (באופן דומה הם גם השמיטו דיווחים על התנהגות הומוסקסואלית בבע"ח). חוואים אף הגדילו לעשות והענישו בע"ח כשראו אותם מאוננים! במקרים מסוימים, הם יצרו מכשירים אכזריים שמנעו מבע"ח לאונן. למשל, הרכיבו על איבר המין של סוסי הרבעה מתקן שהכאיב לזקפה ומנע אותה פיזית כשהסוס לא ב'תפקיד'.

בנוסף, כשחוקרים, (שבעינהם אוננות הייתה פסולה), ראו ודיווחו על בע"ח מאוננים הם פירשו זאת כהתנהגות לא טבעית עקב כך שהחיות נמצאות בשבי. אלא שבינתיים, הצטברו הרבה מאוד תצפיות על בע"ח המאוננים בטבע כשבעלי החיים חופשיים ולכן הפירוש שאוננות היא התנהגות לא טבעית בטבע אינו מקובל יותר. 2. איזה בע"ח נצפו מאוננים בטבע?

נתקלתי בספרות המדעית בתיעוד של אוננות במינים הבאים של בע"ח (זכרים ונקבות): חתולים, כלבים, עטלפים, דובים, סמורים, סנאים, פרים, עיזים, כבשים, זברות, סוסים, צבאים, גמלים, פילים, פינגווינים, לוויתנים, דולפינים, דורבנים, ציפורים, אריות ו-35 סוגים של קופים. באופן מפתיע אפילו צבים, איגואנות ימיות ונחשים נצפו מאוננים! מצד שני, יש גם קופים (New world monkeys) שנחקרו ולא נמצאה בהם התנהגות של אוננות. אז יכול להיות שלא כל בעלי החיים מאוננים אבל זו עדיין תופעה נפוצה.

3. אז יש אוננות בטבע, אבל איך? הטכניקה של האוננות משתנה בין בע"ח לפי האפשרויות הפיזיות שלהם: סוסים מחככים את הפין בבטן שלהם, צבאים משתמשים בקרניים (!), אריות ברגליים הקדמיות, סוסי ים בסנפיר ופרימאטים (קופים) משתמשים לרוב בידיים אבל הבבון דווקא משתמש בזנב ולפעמים גם בפטמות. לסיום, ישנם דולפינים המשתמשים בבע"ח אחרים (!?) לצורך אוננות.

מכירים את הבדיחה למה כלבים מבצעים לעצמם מין אוראלי כשהתשובה היא שהם יכולים? אז אכן, שימפנזות, בבונים ועוד כמה סוגי קופים, כמו גם סנאים, עיזים, כבשים שועלים ועוד בע"ח אכן יכולים להגיע לעצמם אוראלית וגם מבצעים..

בחלק מהפרימאטים (קופים) נצפה גם שימוש בצעצועים מאולתרים אצל הנקבות (מקלות, חלוקי נחל ועלים) ויש גם נקבות בע"ח אחרות (שאינן פרימאטים) שנצפו משתמשות בחפצים מהסביבה שלהן לכדי לחכך את הדגדגן: דורבנים, מכרסמים (כמו עכברים וחולדות), ציפורים ולוויתנים.

לקורסים שאני מציע

4. הדגדגן בבע"ח

ולמי שהופתעו שלא רק לנשים יש דגדגן אז כן, בכל היונקים (אבל לא רק ביונקים) לנקבות יש דגדגן והן בהחלט משתמשות בו.. (למי ששואל את עצמו לאיזה נקבות בעלי חיים שהם לא יונקים יש דגדגן אז הנה מה שמצאתי:

בציפורים - ליענים ולברווזים,

בזוחלים - לחלק מהנחשים והלטאות יש,

בדגים - למנטות ולכרישים ולסיום מבין חסרי החוליות גם לתמנונה ולדיונונית יש מבנה דמוי דגדגן). יחד עם זה, רוב הדיווחים על אוננות בנקבות הם מפרימאטים ככה"נ כי בפרימאטים (כמו גם בעכברים ובחולדות) הדגדגן החיצוני - כלומר החלק של הדגדגן שרואים בעין - מרוחק מהנרתיק וקל לזהות אוננות איתו. במינים אחרים של בע"ח הדגדגן נמצא בתוך הנרתיק (למשל בכלבות ובארנבות) או בשולי פתח הנרתיק (למשל בסוסות, בחזירות ובחתולות) ואז קשה יותר לראות.

אגב, להרגשתי, הרבה פעמים אנשים מסתכלים על הדגדגן כשארית אבולוציונית שיש לנשים מהפין הגברי, כלומר קיום הדגדגן אצל נשים הוא כאילו תוצאה ביולוגית של קיום הפין אצל גברים (כמו הפיטמות של הגברים). אלא שאצל היענים, למשל, לנקבה יש דגדגן אבל לזכר - כמו אצל מרבית הציפורים - אין פין.  אז הדגדגן אינו תוצאת לוואי של הפין.

5. אוננות בנקבות לעומת בזכרים

באופן כללי, אצל נקבות לעומת זכרים יותר קשה לדעת האם הן מאוננות או שלמשל מגרד להן בדגדגן. הסיבה היא, שבזכרים אפשר לראות את התוצאה בבירור: יש זקפה/שפיכה. כך, כשקופה נצפתה מכניסה לאיבר המין שלה חלוק נחל או מקל ההסבר הראשוני היה שהיא סובלת מגירוד באיבר אבל בבדיקה לא נמצאה אף סיבה לגירוד. אינדיקציות אחרות לכך שגרמו לחוקרים לקבוע שההתנהגות של הנקבות זו אוננות: שימפנזות נצפו צוחקות תוך כדי שהן נוגעות באיבר המין שלהן, במקרים אחרים החוקרים ציינו הבעת פנים שהייתה בבירור אורגזמית וכו. אבל ללא ספק בזכרים קל יותר לקבוע. 

אולי בגלל שאצל נקבות לעומת זכרים יש לחוקרים ספק גדול יותר לקבוע שההתנהגות שהם רואים היא אוננות, יש פחות דיווחים על אוננות בטבע בנקבות לעומת בזכרים. מצד שני, כך זה גם אצל בני אדם שאיתם אפשר לדבר ולשאול. כלומר בסקרים מייצגים של האוכלוסייה במענה לשאלה האם אוננת אי פעם בחייך 95% מהגברים אמרו שכן לעומת כ 70% מהנשים וכמעט פי 2 מהגברים אמרו שאוננו בחודש האחרון לעומת הנשים. ייתכן שהפער המגדרי הזה משקף נורמות חברתיות שלאורך ההסטוריה ראו באוננות חטא והתנהגות לא בריאה באופן כללי - אבל במיוחד אצל נשים - ואפילו האמינו שאוננות גורמת למחלות נפש אצל נשים. (מצד שני, למשך תקופה ארוכה ועד לפני כ-200 שנה חשבו ש'היסטריה' נשית נגרמת בגלל חוסר יכולת להגיע לסיפוק מיני ביחסי מין ויש עדויות על 'טיפול' רפואי שבו הרופא עינג את האישה ידנית כדי לרפא אותה). לסיכום, אוננות קיימת בטבע אצל זכרים ונקבות. קשה לומר כיום האם הסיבה שבבני אדם היא נפוצה יותר בגברים לעומת נשים היא חברתית ואם הסיבה ליותר דיווחים בבע"ח זכרים לעומת נקבות היא תוצאה טכנית של הנוחות להגדיר אוננות בזכרים לעומת בנקבות וזאת בנוסף לחוסר הנוחות הגדול יותר של חוקרים לדון באוננות נקבית לעומת זכרית.

6. למה לאונן? מבחינה אבולוציונית אוננות נראית כמו בזבוז של משאבים ללא כל תועלת (מה שנקרא בצרפתית בבל"ת). לא פלא שגם כשהתברר שבע"ח מאוננים בטבע, הדעה השלטת הייתה שזו התנהגות שקיימת רק כשלבע"ח אין אפשרות להזדווג. כלומר אוננות ניראתה כמו פורקן של דחף מיני שמכוון להזדווגות כשאין יכולת להגיע להזדווגות. אלא שהממצאים בשטח סתרו גם את זה: בע"ח נצפו מאוננים גם כשיש פרטנרים פוטנציאלים לידם. אז אם לא פורקן אז אולי התשובה הכי פשוטה היא גם הנכונה - זה כייף. כלומר בע"ח מאוננים כי הם נהנים מזה. אבל השאלה היא למה בע"ח בנויים כך שאוננות תהיה מהנה. כלומר אם יהיה פרט שעבורו אוננות לא מהנה אבל הזדווגות כן, הוא חוסך במשאבים בלי שיכולת הרבייה שלו נפגעת ובסופו של דבר יש לו יתרון אבולוציוני על פני מי שכן מאונן. כפי שהזכרתי קודם, קופים ממשפחת ה- New world monkeys נחקרו רבות ולא דווח בהם על אוננות, זה מצביע על כך שהאוננות אינה תוצאת לוואי בלתי נמנמעת של מיניות.

לקורסים שאני מציע

7. הסברים עבור זכרים

בקרב הפרימאטים דווקא אלו שחיים בקבוצות של כמה זכרים וכמה נקבות ביחד ושיעור ההזדוגויות בינהם גבוה יחסית לפרימאטים שחיים לבד נמצאו מאוננים יותר מפרימאטים שחיים לבד. למעשה, זה הפתיע את החוקרים וכדי להבין למה אתן קצת רקע: בקבוצות כאלו, בהן מספר זכרים ומספר נקבות מזדווגים ביניהם, יש בד"כ תחרות בין הזכרים על ההזדווגויות. הרבה פעמים נוצר מדרג שבו הזכר הדומיננטי מזדווג יותר מהאחרים או שבעיקר הוא מזדווג כשהנקבות מבייצות. כלומר אצל בע"ח שחיים בקבוצה לא מונוגמית מבחינה מינית של כמה זכרים וכמה נקבות יש תחרות על הגישה לנקבות. בנוסף, בד"כ מתקיימת תחרות נוספת בין הזכרים: תחרות זרע! במינים כאלו, הזכרים מייצרים כמויות גדולות במיוחד של זרע כדי לשטוף את הזרע של הזכר הקודם וכדי להעלות את הסיכוי שלהם להפרות. (מה זה כמות גדולה? בחזיר, שימו לב, מדובר על כחצי ליטר).  לכן זה היה מפתיע שדווקא בע"ח שחיים בקבוצה לא מונוגמית מאוננים יותר מבע"ח שחיים לבד: אוננות צפויה להפחית את כמות הזרע ולפגוע בתחרות הזרע! אז איך זה שדווקא בקבוצות כאלו יש יותר אוננות זכרית? 

אפשר לחשוב על מספר הסברים אבל לפני זה חשוב לי לציין שהפוסט עובר עכשיו מעובדות לבעיקר השערות או היפותזות. כבודן של ההיפותזות במקומן מונח, הן מצריכות יצירתיות וידע, אבל כל עוד שהן לא מוכחות הן סיפורים, גם אם אלו הסיפורים הכי טובים שיש לנו. 

7.1  שיפור איכות הזרע

יכול להיות שבעזרת האוננות זכרים נפטרים מזרע ישן שרוב הסיכויים שהוא פחות טוב מזרע חדש. במקרה שהם לא נפטרים מהזרע הישן וההפריה תתרחש דווקא עם אחד מאותם זרעים ישנים יש סיכוי טוב יותר שההפריה לא תוביל לצאצא בריא. כלומר, אם הם לא מאוננים הם יורים לעצמם ברגל. 

אכן איכות הזרע נמדדה בקוף המקאק היפני ונמצא שככל שעבר זמן רב יותר מאז השפיכה הקודמת איכות הזרע אכן ירדה. אבל עדיין בכלל לא בטוח שזה ההסבר מהסיבה שזכרים בקבוצות לא מונוגמיות של כמה זכרים ונקבות ממילא מזדווגים הרבה יחסית לאלו שחיים לבד הזרע שלהם לכן ממילא מתיישן פחות. בנוסף, גם זכרים שחיים לבד ומאוננים פחות עדיין רוצים להצליח להפרות כשהם סוף סוף מזדווגים. אז היינו מצפים שהם יאוננו אפילו יותר מאלו שחיים בקבוצות.

7.2 הגנה ממחלות

את ההסבר הזה הציעו לבע"ח שמאוננים דווקא אחרי יחסי מין כמו סנאי האדמה האפריקאי. הוא חי בקבוצה לא מונוגמית של כמה זכרים וכמה נקבות ומאונן בעיקר אחרי הזדווגות. כמו כן הסנאים שמזדווגים יותר מאוננים יותר. ייתכן שבבע"ח כמו הסנאי האפריקאי, אוננות אחרי הזדווגות משמשת לניקוי צינור הזרע מגורמי מחלה. זה הסבר אפשרי רק בבע"ח שמאוננים אחרי הזדווגות ועד לשפיכה וכידוע זה לא תמיד המצב.

7.3 הפחתת חרדה בקופי רצוס מוצאים בדיוק את ההפך: הם מאוננים לפני ההזדוגות ולא מגיעים לשפיכה. זה העלה שתי אפשרויות להסברת החשיבות האבולוציונית של אוננות והראשונה היא הפחתת חרדה. בטבע, בע"ח מפחדים להתקרב והקונטקסט המיני יכול להעלות את החרדה עוד יותר. מחקרים בחולדות אכן הראו שהזדווגות היא נוגדת חרדה אבל אני לא מכיר מחקר שבדק את ההשערה הזו באופן ישיר על אוננות. בכל מקרה האפשרות הבאה אפילו עוד יותר מעניינת: 7.4 להגיע להזדווגות מעורר ומוכן לשפוך הקופים האלו חיים בקבוצה לא מונוגמית של כמה זכרים וכמה נקבות ביחד ובין הזכרים יש מדרג. אם זכר ממדרג גבוה שם לב שזכר ממדרג נמוך יותר מזדווג הוא מייד מגרש את הזכר מהמדרג הנמוך. מאחר שמשך ההזדוגות שלהם ארוך (יכול להיות כשעה) זה מאפשר לזכר מהמדרג הגבוה מספיק זמן לשים לב לאירוע ולסיים אותו. יכול להיות, שלאורך הדורות, הזכרים מהמדרג הנמוך הגיבו לכך ע"י קיצור משך ההזדוגות שלהם: הם מאוננים לפני וכך מקצרים את משך הזמן לשפיכה תוך כדי ההזדוגות ומספיקים לשפוך עוד לפני שהם מגורשים. לפי ההסבר הזה זכרים ממדרג נמוך מאוננים יותר אבל עדיין לא ברור אם זה באמת ככה. 

7.4.1 קרב אבולוציוני והשלכות מעניין לחשוב על ההסבר האחרון מהזווית של הנקבות: הן מעוניינות בתחרות בין הזכרים כך שההפריה תהיה מהזכר הכי איכותי. חתולות מיללות בקולי קולות כדי למשוך את כל הזכרים לתחרות כשהן מבייצות. בפרימאטים, חושבים שהנקבות משמיעות קולות כשהן בעורות גבוהה בזמן קיום יחסי מין מאותה סיבה: לעודד תחרות. מבחינתן, הפריה עם זכר ממדרג נמוך היא טעות. לכן, התגובה האבולוציונית של הנקבות לאסטרטגית האוננות-כדי-לשפוך-מהר של הזכרים מהמדרג הנמוך יכולה להיות אורגזמה לאחר הזדווגות יותר ויותר ארוכה גם כדי כדי שהזכר מהמדרג הגבוה יוכל להספיק לגרש את הזכר מהמדרג הנמוך וגם כדי להפחית את סיכוי ההפריה מזכרים כאלו. כפי שתיכף אפרט, ניראה שהאורגזמה אצל הנקבות מסייעת להפריה. לכן זכרים ממדרג נמוך שסיגלו לעצמם שפיכה מהירה בעזרת אוננות לפני ההזדוגות לא מצליחים לגרום לנקבה לאורגזמה והסיכוי להפריה מהם יורד. אם התנהגות כזו התקיימה גם אצל בני האדם זה יכול להסביר את ה-orgasm gap הידוע: לנשים קשה יותר להגיע לאורגזמה מגברים ולוקח להן בממוצע זמן רב יותר.

לקורסים שאני מציע

8. אוננות נקבית

עד עכשיו כתבתי רעיונות שמנסים להסביר אוננות זכרית, כעת אספר על הסברים לאוננות נקבית. לצערי, כמו בהרבה תחומים יש פחות ידע על הצד הנקבי וחבל.

8.1 למידה איך להגיע לאורגזמה

כאמור חושבים שהאורגזמה הנקבית עוזרת להפרייה. אבל רגע, האם לבע"ח יש אורגזמה??? התשובה היא שלא ניתן לדעת. אפילו בין בני אדם אנחנו לא יכולים ממש לדעת את החוויה של האחרים. אנחנו יכולים למדוד שינויים גופניים כמו קצב נשימה, כיווצים של הנרתיק ושל הרקטום אבל אורגזמה היא יותר מזה: אורגזמה היא חוויה גופנית ותפישתית. אנחנו יכולים למדוד את החלק הגופני אבל החלק התפישתי בעייתי. (הקשר בין החוויה הגופנית והתפישתית עוד יותר מסובך כי לפעמים נשים חוות אורגזמה אבל לא מוצאים התכווצויות של הנרתיק או להיפך יש התכווצויות ואין חוויה של אורגזמה). אמנם עם בני אדם אפשר לדבר ולקבל תיאור של החוויה אלא שגם בני אדם מתקשים לתאר את מה שהם מרגישים באורגזמה - "אי אפשר לתאר במילים" זה משפט שחוזר הרבה.   אם נחזור לבע"ח, אפשר לראות שההזדוגות מהנה לפחות לחלק מבע"ח - גם לזכרים וגם לנקבות - ויש תמיכה לכך שאפילו חולדות חוות מעין אורגזמה שלא לדבר על פרימאטים שהוזכרו כבר. בכל מקרה, בפוסט הזה אורגזמה נקבית בבע"ח מתייחסת לסדרת כיווצים בנרתיק בלי להתייחס לחוויה התפישתית.  בלי קשר לאוננות, למה בכלל צריך את הכיווצים האלו באורגזמה? ההסבר הנפוץ הוא שבבע"ח עם הפריה פנימית הזרע נשפך בתוך הנרתיק וצריך להגיע לרחם וממנו למקום בו הוא ייפגש עם הביצית. הטענה היא שהכיווצים דוחפים את הזרע במעלה הנרתיק בואכה צוואר הרחם ומעלה ברחם עצמה והרעיון הזה מכונה insuck או upsuck. הרעיון הזה נבדק בניסוי (כאן וכאן) והתברר שאכן - כיווצי הנרתיק יכולים למשוך את הזרע לרחם. זה יכול להסביר מדוע אורגזמה נקבית משפרת את סיכוי ההפריה. בנוסף ולא פחות חשוב, אם האורגזמה הנקבית משפרת את הסיכוי להפריה זה נותן לצד הנקבי השפעה על הסיכוי להפריה גם אם לא רצונית כפי שכבר הזכרתי קודם (סעיף 6.4.1). עוד אפשרות שגם היא נותנת לאורגזמה הנקבית תפקיד של בחירה בהפריה: כיווצי הנרתיק מעודדים את הזכר להגיע לאורגזמה וגם בכך הנקבה יכולה להשפיע על הסיכוי שההזדוגות המסויימת תוליך להפריה. בספרות מדברים על תפקיד האורגזמה הנקבית בהפרייה ולדעתי מאחר שממילא לנקבות בטבע קל להגיע למלוא הפוטנציאל הרבייתי שלהן התפקיד החשוב יותר של האורגזמה הנקבית הוא בחירה (לא רצונית) - ממי תהייה ההפריה יותר מאשר עצם ההפריה. חשוב לבחור נכון ממי להתעבר במינם בהם ההשקעה האימהית בצאצאים גדולה במיוחד. בכל מקרה, לאור הרעיון שאורגזמה עוזרת להפריה, הרעיון הוא שאוננות מלמדת את הנקבה איך להגיע לאורגזמה ולכן יש לאוננות תפקיד. 

8.2 ניקוי של הנרתיק הסבר אחר לאוננות אצל נקבות טוען שהרטיבות שנוצרת באוננות מנקה את הנרתיק מזרע ישן שנשאר בו ובכלל מכל מיני דברים שלא צריכים להיות בו. לכן יש לאוננות תפקיד בריאותי ואולי גם תומך בהפרייה כשתהיה הזדווגות. 

לקורסים שאני מציע

8.3 יצירת תחרות בין זכרים  בחלק ממיני בע"ח ברירית הרחם נוצרים פרומונים שמושכים זכרים. פרומונים הם חומרים שכמו ריחות מתנדפים לאוויר נקלטים ע"י בע"ח אחרים ומשנים את ההתנהגות של אותם בע"ח. אוננות גורמת ליותר הפרשה של הפרומון וכך זכרים באזור שמריחים את הפרומון משנים את סדר העדיפויות של ההתנהגות שלהם והם יעשו כל מאמץ כדי להגיע לנקבה ולהזדווג איתה.

לא רק פרומונים מושכים את הזכרים גם המראה והקול של הנקבה המאוננת: בקופי אורנג-אוטנג, כאשר קופה צעירה מעוניינת לפתות זכר היא מתחילה לאונן בפניו (בקופים הצעירות פחות מבוקשות ע"י הזכרים).  

8.4 הפגת סטרס 

כמו שכבר כתבתי לגבי הזכרים גם בנקבות יחסי מין יכולים להיות מקור לסטרס במיוחד בטבע. נקבות שעבורן עוררות מינית הפחיתה את הסטרס הרגישו נוח יותר להתקרב לזכרים ובסופו של דבר להזדווג איתם. כך עוררות מינית קיבלה תפקיד של הפחתת סטרס ואת זה הנקבות מנצלות באוננות כדי להפחית סטרס שלא בקונטקסט מיני.  מבחינה הורמונלית, אורגזמה גורמת להפרשה מהמוח לדם של הורמון בשם אוקסיטוצין שגורם גם לכיווצי הנרתיק, הרחם, הרקטום ואצל זכרים לכיווצים בצינור הזרע. אותו אוקסיטוצין גם מעכב את הפעולה של הורמון אחר - הקורטיזול - הורמון שגורם לתחושת סטרס.

לסיכום, המסקנה של החוקרים בתחום כיום היא שבע"ח מאוננים כי הם נהנים מזה ויש כל מיני השערות איך אוננות עוזרת לגנים לעבור הלאה. כלומר למה האבולוציה השאירה התנהגות שהיא מהנה אבל כרוכה בבזבוז משאבים לכאורה ללא 'רווח' לרבייה. לחלק מההסברים יש תמיכה עובדתית ויכולים להיות מספר הסברים 'נכונים' עבור מין מסויים ובמינים שונים של בע"ח יכולות להיות סיבות לגמרי שונות. בכל מקרה, אוננות קיימת בעולם החי ואף נפוצה והגיע הזמן שהמחקר של התנהגות מינית לא ייחשב למחקר איזוטרי ואולי אף מגונה. אנחנו רוצים לדעת כי אנחנו סקרנים, לדעת כדי לדעת. כדי להבין את העולם.

אני עובד קשה כדי להנגיש תוכן איכותי, מעמיק ובחינם בנושא מדעי המיניות. אם מתאים לכם לפרגן לי בקפה, אשמח וזה יאפשר לי להמשיך. תודה מראש! (4$) אפשר גם בביט/פייבוקס 0528726673.

פרגנו לי בקפה?

קרדיטים

את רוב הפוסט הזה כתבתי על פי המאמר:

Masturbation in the Animal Kingdom, Journal of Sex Research, (2023) by Lateefah Roth, Peer Briken, and Johannes Fuss.

The cover photo shows a Vervet Monkey (Old World monkey), by Bernard Dupont, France.

פוסטים נוספים בבלוג שלי