top of page
חיפוש
  • תמונת הסופר/תAmos Gdalyahu

הסיפור המטורף על ד"ר ברינדלי ומחוייבותו לפיתוח תרופה לאין אונות

כ- 50% מהגברים מעל גיל 60 סובלים מבעיות זקפה והאחוז ממשיך לעלות בגילאים מאוחרים יותר. לפני כ-40 שנה, לא היה טיפול באין אונות וכאן בגיל 58 נכנס לתמונה ד"ר גיילס ברינדלי. הוא היה חוקר בריטי שרצה למצוא חומר שיגרום לזקפה. הוא בחר לנסות את החומרים האלה על עצמו (!) ולהזריק אותם לאיבר המין האישי שלו. זו הייתה מחוייבות אישית גדולה מאוד למדע!

המאמץ השתלם, חומר אחד הוכיח יעילות. החומר פעל בלי התרגשות מינית, להבדיל מהויאגרה שפותחה בערך 20 שנה אחר כך שכן צריכה גירוי מיני. הוא הציג את התוצאות בכנס מדעי בלתי נשכח של האגודה האמריקאית לאורולוגיה ב- 18/4/1983. (הכנס היה בלתי נשכח מסיבות שיובהרו בקרוב). ההרצאה שלו הייתה בדיוק לפני ארוחת הערב ולכן מרבית האורולוגים הגיעו עם בני/בנות זוגם לבושים בבגדי ערב.

לא רק שד"ר ברינדלי בדק את התרופות על עצמו, המחויבות שלו למחקר הודגמה שוב כאשר הציג תמונות אישיות למדי במהלך ההרצאה, המעידות על ההצלחה של הטיפול, כן. אולם שלם של כמאה אורולוגים (ובני/בנות זוגם) התבונן על הזקפה שלו מה שנקרא: Showoff

ד"ר ברינדלי ידע שחבריו ביקורתיים והוא דאג שהם יטענו שהראיה להצלחת הטיפול - אותה הם רואים בתמונות - היא תוצאה של גירוי מיני ולא מהשפעת החומר. לכן, לפני ההרצאה, הוא הזריק שוב את החומר לעצמו והרצה לבוש בטרנינג. הסיבה לתלבושת הלא סטנדרטית במיוחד עבור פרופסור בריטי התבררה כאשר להפתעת הקהל, הוא זז מהפודיום, הידק את מכנסיו וחשף את תוצאות הניסוי. הקהל אישר שבתנאים אלו, ללא שום גירוי מיני ד"ר ברינדלי לא סבל מאין אונות.

אף על פי כן, ד"ר ברינדלי הרגיש שהראיות לא היו מספיק משכנעות. לכן הוא הסיר את מכנסיו (!) ואת תחתוניו (!?) כדי לספק לקהל מבט ברור ולהסיר כל ספק! וכאילו שזה לא היה מספיק, הוא גם ירד מהבמה במלוא הדרו כדי שיושבי השורה הקדמית יוכלו לשפוט את הצלחת הניסוי מקרוב ולהתרשם מהנוקשות ולא רק ממראה עיניים. זעקות ספונטניות של יושבות השורה הקידמית החזירו אותו לבמה והוא סיים את ההרצאה הבלתי נשכחת. לטענתו של ד"ר ברינדלי, היה זה יושב הראש בכינוס שביקש ממנו להראות את איברו ולא להסתפק במראה דרך הטרנינג והוא עשה כן רק לאחר שהובטח לו שאין עיתונאים בקהל. מאחר שהיה זה כינוס של אורולוגים הוא חשב שהם רגילים לראות איברי מין חשופים.


ד"ר ברינדלי היה הראשון שגרם לזקפה באמצעות תרופה המגבירה את זרימת הדם לאיבר המין. הוא הראה שהזקפה יכולה להיות ניפרדת מגירוי מיני: אבל הויאגרה שיצאה לעולם כ-15 שנה אחרי הצליחה לאין שיעור יותר דווקא כי היא גורמת לזקפה רק בנוכחות גירוי מיני.

ד"ר גילס ברינדלי מתוך VIAGRA KNIGHTS יש לזכור שבמשך הרבה שנים המחשבה השלטת הייתה שבעיית זקפה נגרמת מגורמים נפשיים כמו חרדת ביצוע. גברים עם אין-אונות נשלחו לעבוד על יחסיהם עם האמא שלהם וזה (אולי) עזר להם ביחסים עם האימא אבל פחות עם הזקפה. ד"ר ברינדלי היה רופא, פרופסור, פממציא, אתלט, מוסיקאי וחוקר מכובד בתחום הפיזיולוגיה. בשנות ה- 60 הוא המציא בסון (כלי נגינה) חשמלי, הוא חקר נצנוץ כוכבים כמו גם את מערכת הראייה והגיע לגילויים חשובים. בנוסף הוא פיתח מכשירים שמתממשקים עם מערכת העצבים (!) כדי להחזיר לעיוורים ראייה, כדי להפחית כאב וכדי לאפשר למשותקים בגוף התחתון להוציא זרע. המוצלח מהמכשירים שהוא המציא נמצא עד היום בשימוש ומאפשר למשותקים לרוקן את שלפוחית השתן. נכון ל 2023, ד"ר ברינדלי כבר בן 97 ובמשך כ-30 שנה הוא נושא עימו בשק אשכיו מתקן שבלחיצת כפתור מזריק את החומר לפין וגורם לזקפה. האיש ללא ספק ממציא. הוא התפרסם בגלל ההופעה הבלתי נשכחת באותו כנס ב- 1983 וצריך לזכור שאז הנורמות היו אחרות. בזמנו, לפני עידן מי-טו, הסיפור התקבל כסיפור מטורף ומשעשע על מדען מבריק ויוצא דופן ולא היו לכך השלכות שליליות על הקריירה שלו. למעשה 3 שנים לאחר אותו כנס, ב-1986 ד"ר ברינדלי קיבל תואר אבירות על מחקריו בתחום ההנדסה הרפואית והפך לד"ר סר ברינדלי. מעבר לסיפור הביזארי, הסיפור היה חשוב מדעית: הוא הראה שניתן לפתור בעיית חוסר זקפה עם טיפול מקומי בפין כך שגם אם מקור הבעיה במוח (כלומר נפשי) וגם אם המקור הוא בלאי של כלי הדם בפין ניתן יהיה להחזיר את הזקפה. כלי הדם בפין רגישים במיוחד לבלאי (ולכן בעיה בזקפה יכולה להיות סימן מוקדם לבעיות אחרות של כלי דם שיצוצו בהמשך ולסייע באבחון מוקדם). אמנם היה מדובר בטיפול של הזרקה לפין מה שלא עשה אותו חביב הקהל אבל גברים יעשו הרבה כדי להחזיר לעצמם את הזקפה. למעשה לפחות מהמאה ה-17 יש דיווחים על רופאים שהזריקו חומרים שונים לפין של המטופלים שלהם כדי לטפל בבעיות זקפה כולל תמצית אשכי קוף או שהתקינו תותבים. אולי בכל זאת עדיף לטפל ביחסים עם האם? בכל מקרה, היום, למזלם של הסובלים מהבעיה יש כדורים, כשהידוע ביותר זה הראשון שיצא לשוק: הויאגרה. לא רק שלא מדובר בזריקה, הזקפה קורית רק כשיש גירוי מיני. כדי להסביר איך קורה הקסם הזה אסביר בקצרה איך בעצם קורית זיקפה. איך קורית זקפה

בתוך הפין יש רקמה שמכילה מעין אמבטיות קטנות מוקפות בשריר. לתוך כל אמבטיה מגיע דם מעורק. לאחר מכן הדם יוצא מהאמבטיה עם וריד. בזקפה השרירים סביב העורק הראשי מתרחבים וכך זורם יותר דם בעורקים אל האמבטיות ובמקביל גם השרירים סביב האמבטיות מתרחבים כך שהן 'שואבות את הדם' מהעורקים בגלל התרחבות שלהן. לעומת זה קצב היציאה של הדם מהאמבטיה בוריד לא משתנה והתוצאה: האמבטיות מתמלאת. בשלב מסוים האמבטיות כ"כ מתרחבות שהן לוחצות על הוורידים (שמנקזים את האמבטיות) ובכך מקשות על הדם לצאת וזה מוליך להקשחה נוספת של הפין. אגב כל זה קורה גם בדגדגן. עד כאן מבוא לאינסטלציה. החומר שד"ר ברינדלי מצא, מרפה את השרירים שנמצאים סביב האמבטיות וסביב העורקים ולכן יש זקפה עד שהחומר נעלם מהגוף. איך קורית זקפה באופן טבעי, בלי להזריק חומר חיצוני כפי שעשה ד"ר ברינדלי? מרכז בחוט השדרה שולח פקודה עצבית לשרירים סביב העורקים וסביב האמבטיות והיא גורמת להם להתרפות. כך האמבטיות מתמלאות ויש זקפה. כלומר, הפקודה העצבית מגיעה לתאי השריר ואז בתוך תאי השריר מיוצר חומר שגורם להם הרפיה ולגבר זקפה. נקרא לחומר הזה ציפורי (בביולוגית הוא נקרא ציקליק ג'יאמפי). אלא שכדי שהגברים לא יהיו כל הזמן עם זקפה יש בתאי השריר גם תהליך הפוך שמפרק את ציפורי. הויאגרה מעכבת את התהליך ההפוך: את הפירוק של ציפורי. כלומר בנוכחות ויאגרה, כשיש גירוי עצבי לשריר, ציפורי מיוצר בשריר והפעם הוא מצטבר לכמות גדולה מהרגיל כי הפירוק שלו הרבה יותר איטי. ככה ציפורי מצטבר ומצליח לגרום לתאי השריר הרפיה מה שגורם ליותר דם לזרום, לאמבטיות להתמלא ובא לציון גואל. כשיפסק הגירוי המיני, הפקודה העצבית תיפסק, או אז יפסיק הייצור של ציפורי ולאט לאט ציפורי שכבר נוצר קודם יתפרק. הפירוק אמנם איטי בגלל ההשפעה של הויאגרה אבל מצד שני מדובר בגבר עם בעיית זקפה כך שממילא התהליכים שמורידים את הזקפה מואצים. לכן בחור ללא בעיית זקפה שלוקח מינון גבוה של ויאגרה עלול למצוא את עצמו עם זקפה שנמשכת ונמשכת גם כשהוא לא מגורה מינית. למעמיקים: הפירוק של ציפורי קורה עם אנזים בשם המאוד קליט: Phosphodiesterase type 5 או בקיצור חיבה: PDE5. לכן המעכבים של הפירוק נקראים.. מעכבי PDE5. כיום מלבד ויאגרה יש תרופות נוספות (סיאליס, לויטרה,ספדרה) שגם הן מעכבות את הפירוק של ציפורי אלא שהן עושות זאת עם חומרים פעילים אחרים אז יש הבדלים במשך זמן הפעולה ובתופעות לוואי אבל העיקרון הוא אותו עיקרון. הגדולה (..) של הויאגרה, סיאליס, לויטרה וספדרה היא בכך שהן מפחיתות את ירידת הזקפה ולכן כשאין גירוי מיני אין להן השפעה. החומר הפעיל בויאגרה ניקרא: Sildenafil. אגב, עוד חומר שמעכב את הפירוק של ציפורי זה קפאין. קפאין משפיע על קבוצות תאים נוספות כלומר ההשפעה שלו פחות ספציפית לתאי השריר בפין מאשר התרופות והוא משפיע על עוד תאים בגוף. אכן, בחולדות עם סכרת צריכה יומית של 10מג (לקג משקל גוף) קפאין ביום למשך חודשיים שיפרה את הזקפה.

המצאת הויאגרה

למעשה חברת פייזר גילתה את הויאגרה במקרה: החברה פתחה את החומר הפעיל כדי שירחיב עורקים על העורקים שסביב כלי הדם בתור טיפול ליתר לחץ דם ולתעוקה לבבית. צוות הפיתוח חשב שהחומר יעבוד על כל העורקים בגוף ולא שיער שהחומר יהיה די ספציפי לשרירים סביב כלי הדם באיבר המין. להפתעתם חלק מהמטופלים בניסוי הקליני חזרו מרוצים יתר על המידה, לא רצו להפסיק את הניסוי ותופעת הלוואי התבררה. התחום המיני נחשב - שלא בצדק! - לתחום פחות מכובד ופייזר הייתה צריכה קצת שכנוע ע"מ להיכנס לתחום הזה. בסופו של דבר היא נכנסה וב-27/3/1998 השיקה את הויאגרה. המכירות אמרו את שלהן: 400 מיליון דולר בשלושת החודשים הראשונים. המילה ויאגרה היא אמנם נמר בסנסקריט אבל היא גם משחק אותיות על שמו של אחד החוקרים שהייתה לו תרומה משמעותית בשכנוע של פייזר להפוך את הבאג לפיצ'ר: ד"ר Virag. ד"ר וירג, היה קרדיולוג צרפתי שגילה במקרה על אחד המנותחים שלו (באותן שנים שבהן ד"ר ברינדלי ערך ניסויים על עצמו) גם הוא כי הזרקה לפין של חומר שמרפה תאי שריר גורם לזקפה. הוא פרסם את הגילוי בדרך פחות דרמטית מד"ר ברינדלי: מכתב לעורך העיתון הרפואי והיוקרתי Lancet . לאחר מספר שנים, כקרדיולוג, ד"ר ויראג היה מעורב בניסוי המקורי של פייזר שנועד לפתור בעיה לבבית. כשהתברר הכישלון במטרת הניסוי עם תוצאת הלוואי הלא צפויה הוא דחף לעשות מהלימונים לימונדה.


מה עם ויאגרה לנשים? אכן הויאגרה עובדת גם על נשים, מאיצה את זרימת הדם לאיבר המין וגורמת לזקפה של הדגדגן. אבל, הרעיון שויאגרה תגרום לנשים פרץ של תשוקה נכשל. ב-2004 פייזר הפסיקה את הניסיון להשתמש בויאגרה להגברת תשוקה אצל נשים שסובלות מחוסר תשוקה. זה לא מפתיע כי ויאגרה לא משפיעה על חשק מיני אלא משפיעה על תאי שריר. לכן הניסיונות לטפל בבעיה המינית הנפוצה ביותר אצל נשים - חשק מיני נמוך - עם ויאגרה לא הצליחו.


מקורות



65 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page