אפשר לקבוע מי יהיה חביב הקהל אבל אי אפשר לדעת מי יתאים למי. מתברר, שמה שאנשים אומרים שהם רוצים - בהקשר של זוגיות - או מה שהם אומרים שהם ממש לא רוצים לגמרי לא משנה לבחירות המעשיות שלהם. לדוגמה, שאלו אנשים מה התכונות שהייתם רוצים לראות בבן הזוג ומה לא הייתם מוכנים לראות בבן הזוג שלכם בשום אופן. אח"כ הכירו להם מישהו שיש לו לפחות 2 תכונות שהם אמרו שהם לא יסבלו בשום אופן, למרות זאת, כ-70% מהאנשים בחרו להמשיך ולצאת עם אותם אנשים שיש להם את הדיל בריקרס. למעשה, גם האלגוריתמים הכי משוכללים שבודקים התאמה לפי כל מיני מאפייני אישיות לא מצליחים לנבא מי ימשך למי. בין היתר, כי מה שאנשים אומרים באופן תאורטי לא ממש משנה להם בחיים האמיתיים. אבל… זה גם פחות משנה ממה שאנחנו חושבים! בסופו של דבר מה שמשנה אם זוגיות מצליחה זה פחות הפרמטרים האישיים של המעורבים ויותר היחסים שהם בונים זה עם זה.
במחקר מקיף באופן כמעט חסר תקדים בתחום מדעי החברה, יותר מ 80 חוקרים איחדו כוחות ושיתפו יותר מ -40 בסיסי נתונים שעליהם הם ערכו מחקרים בעבר כל אחד בניפרד כשכל אחד מהם בדק את הנחות המחקר שלו. העבודה המשותפת איפשרה להם לקבל נתונים של כ 22 אלף זוגות (!) שנשאלו על היחסים שלהם לאורך זמן (בממוצע למעלה משנה). הם השתמשו בבינה מלאכותית כדי לא להניח שום הנחה מראש ולתת למחשב למצוא מה הדברים שגורמים ליחסים להצליח. כמו שצריך, הם גם כתבו מראש את הדרך שבה הם ינתחו את הנתונים. אכן המחקר התפרסם בעיתון מדעי יוקרתי: PNAS.
והתוצאות? מה שגרם ליחסים להצליח היה קודם כל עד כמה אנשים הרגישו שהפרטנר מחויב לקשר, הדבר השני היה ההערכה ההדדית, השלישי הסיפוק המיני, הרביעי עד כמה הם חשבו שהם גורמים לפרטנר להיות מאושר ורק האחרון עד כמה הם רבים. אלו היו הדברים שניבאו הכי טוב אם היחסים יצליחו: לא התאמה בין סוגי אישיות, לא עד כמה אנשים היו יפים, משכילים, או עשירים. הדברים שכן מנבאים את הצלחת הקשר הם בעיקר הדימיקה שנבנית ממערכת היחסים. תכונות אישיות גם תרמו, אבל במידה פחותה מאופי מערכת היחסים.
מבחינת תכונות אישיות, הדבר שהשפיע הכי הרבה היה עד כמה אנשים הרגישו שבעי רצון מחייהם. הדבר הבא היה עד כמה הם נטו למצב רוח שלילי - דיכאון. מה שמראה, כמו במחקרים קודמים, שלא הזוגיות מביאה את האושר אלא האושר מביא את הזוגיות.
לסיכום, מה שמשנה להצלחה של מערכת יחסים זוגית זה פחות הפרמטרים האישיים של המעורבים ויותר היחסים שהם בונים זה עם זה: עד כמה הם מפגינים מחויבות, עד כמה הם מפרגנים ומביעים הערכה, עד כמה המין בינהם מספק וכמה הם רבים.
בהסכמה לכך, במחקר אחר, ד"ר ג'ון גוטמן הראה שהוא יכול לנבא בדיוק מדהים אילו זוגות ייפרדו בסופו של דבר לפי צפייה ברבע שעה של ריב בינהם. זוגות שידעו להתפייס נשארו ביחד. 70 אחוז מהריבים ממילא לא פתירים. השאלה שקובעת את עתיד הקשר היא איך הזוגות יוצאים מהריב: האם כשלאחד מהם נמאס לריב הוא מצליח לפייס את השני עם מחווה? האם המחווה תתקבל? כלומר, מה הדינמיקה הזוגית שהם פיתחו. זו לא האישיויות אלא הדימיקה של הקשר. יש ספר מצויין שלם על המחקר של ד"ר גוטמן עם צעדים מעשיים להצלחת היחסים שתרגם לעיברית ד"ר יורם יובל ואני ממליץ עליו לכל זוג. הספר של גוטמן מצדיק פוסט נפרד.
בינתיים ולסיכום: להצלחה של הזוגיות, לא כ"כ מנשה עם מי אנחנו בזוגיות. מה שמשנה זו הדינמיקה שאנחנו בונים. אם כבר משהו באישיות משנה אז כדאי לבחור אנשים שבסה"כ מרוצים מחייהם (וכדאי בעצמנו להיות במצב הזה).
אני עובד קשה כדי להנגיש תוכן איכותי, מעמיק ובחינם בנושא מדעי המיניות. אם מתאים לכם לפרגן לי בקפה (4$), אשמח וזה עוזר לי להמשיך. תודה מראש! (אפשר גם בביט/פייבוקס 0528726673).
מקורות המחקר המקיף על מה מביא להצלחה של מערכת יחסים: (תוך שנה המחקר הזה כבר צוטט מעל 40 פעם במאמרים אחרים, שזה הרבה מאוד). הרצאת טד קצרה של ד"ר סמנתה יואל, אחת מהחוקרות במאמר הנ"ל : הספר של ג'ון גוטמן באתר עברית
Image by Solie Jordan from Pixabay
Comments