שנה חדשה, זמן… להתחלה, בואו נסתכל רגע על השנה שהייתה. איך הגענו למקום שבו אנו נמצאים עכשיו? איפה אנחנו רוצים להיות בשנה הבאה? איפה אני רוצה להיות ב -2030? כן, בעוד עשור.
אז אחרי שעשיתי לעצמי תוכניות, נשאלת השאלה עד כמה אני בוחר את מה שיקרה לי. לדוגמה, לפני שנה ממש לא חשבתי שאכתוב בלוג. איך אמר ג'ון לנון "החיים זה מה שקורה כשאנחנו עושים תוכניות אחרות" כלומר אין לנו שליטה על מה שיהיה. אבל מצד שני יש לי תחושה של שליטה על המציאות ובחירה. משפט שמדגים את הפרדוקס הזה הוא: הכל צפוי והרשות נתונה.
אבל.. אם הרשות נתונה, איך הכל צפוי? ואם הכל צפוי הבחירה החופשית היא אשלייה ואם אין בחירה חופשית במה אנחנו אשמים אם עשינו רע? מה אשמים כל העברינים בבתי הכלא? אז אני בוחר את מה שיקרה בשנה הבאה?
מדעי המוח מראים שלפחות בחירות פשוטות כמו ללחוץ על כפתור קורות במוח עוד לפני שאנחנו חושבים שבחרנו ללחוץ על הכפתור. כלומר, חוקרי מוח יכולים היום לדעת מה אנשים יבחרו כשנייה לפני שהאנשים עצמם יודעים במה הם יבחרו! הפעילות ברשת העצבית שאומרת "ללחוץ על הכפתור" הולכת ועולה בלי קשר לבחירה חופשית וכשהיא מגיעה לסף מסויים של פעילות אנחנו מודעים לזה וחושבים שבאותו רגע בחרנו. אבל למעשה כבר שנייה קודם אפשר היה לומר מה יהיה לפי הפעילות במוח.
אז הכל צפוי? כלומר בחירה חופשית היא אשלייה?
למעשה אנחנו לא יודעים איך מתרחשות בחירות מורכבות יותר מאשר לחיצה על כפתור, או בחירות משמעותיות לעומת בחירה ללחוץ על כפתור חסר משמעות. כאשר לבחירה יש משמעות, חוקרי מוח לא יכולים (עדיין?) לנבא מה תהיה הבחירה. בנוסף המחקר גם מראה שיש לנו בחירה על עיכוב התנהגות. כלומר הבחירה החופשית ניראית כרגע יותר כבחירה מה 'לא לעשות' מתוך האפשרויות שיש לנו.
בחזרה למשפט הפרדוקסלי "הכל צפוי והרשות נתונה". הרמב"ם מסביר את הפרדוקס בכך ששני חלקי המשפט לא מתייחסים לאותה ישות: הכל צפוי זה מבחינת אלוהים. הרשות נתונה זה מבחינתנו, בהווה שבו הרשות לבחור נתונה. אלוהים נמצא במקום שאין בו זמן. לכן אלוהים צופה בבחירות שלנו וצופה בתוצאותיהן בעתיד בדיוק כמו שהוא צופה בהווה ובעבר. כלומר אלוהים צופה בו-זמנית בבחירה שלנו ובתוצאות שלה. מבחינתו הכל צפוי. אבל לא מבחינתנו.
אנחנו, בניגוד לאלוהים, במימד שכן יש בו זמן. זה מביא אותי לנושא הזמן.
מבחינה פיזיקלית במהירויות מאוד גבוהות, שני דברים גם קורים באותו זמן וגם אחד אחרי השני תלוי מאיפה מודדים ושתי המדידות נכונות! כלומר עבר הווה עתיד יכולים להיות תלויים מאיפה אנחנו מסתכלים ויכולים להיות רגעים בזמן שלא קיימים מזווית ראייה אחת אבל הם קיימים מזווית ראייה אחרת. קשה לי באמת להבין את זה, כי יש לי תפישת זמן מסוימת ואחרת.
אז איך באמת נוצרת תפישת הזמן במוח?
למעשה לא ידוע בדיוק איך המוח תופש זמן אבל אנחנו יודעים שהמוח מודד זמן. בהרגשת הזמן המוח יוצר אשליות. לדוגמא: במשפט "זה עכבר אלחוטי" אני מבין מיד שהעכבר זה עכבר של מחשב, לעומת זה במשפט "זה עכבר רעב" אני מבין -לכאורה- מייד שהעכבר זה החיה. הדוגמה הזו מראה שבעצם הבנתי את המילה עכבר רק אחרי שקראתי את המילה שבאה אחריה: אלחוטי או רעב. המוח יוצר אשלייה שהבנתי את המילה עכבר מייד. האשלייה הזו מראה, שלהכרה המידע מגיע בנתחים של זמן שמעובדים כבר. כלומר להכרה המילה עכבר הגיעה יחד עם המילה אלחוטי למרות שהיא הקדימה את המילה אלחוטי בזמן ולמרות שמערכת הראייה סרקה את הכתב לפי הסדר ועיבדה את המילים כמו שהן הגיעו. אותו דבר קורה אם מישהו אומר לי את שני המשפטים האלו (נסו את זה עם חברים!). במילים אחרות, בתת ההכרה -כשאני מעבד את הקול שמגיע אלי או קורא את המילים הכתובות פה - הזמן הוא רציף כמו גל וכמו שנדמה לי שאני תופש זמן, ברצף. אבל למעשה להכרה המידע מגיע לאורך הזמן בנתחים נתחים כמו טיפות גשם ויש לי רק אשלייה של רצף.
אפשר לדמות כל נתח זמן לחרוז כשסיפור החיים שלנו - מה שנקרא זיכרון אפיזודי - הוא החוט שעליו נמצאים החרוזים. במצבי חרום יש הרגשה שהזמן נמתח כי ההכרה מקבלת נתחי זמן קצרים יותר, כלומר הרבה חרוזים. כשניזכר בארוע כזה, הוא יהיה מורכב מהרבה חרוזים של נתחי זמן ולכן בדיעבד הוא ייראה ארוך יותר.
למה אנחנו צריכים תפישת זמן? זיכרון של העבר עוזר להישרדות והיכולת של בני אדם לתפוש את רעיון הזמן מאפשרת לצפות איך מה שאנחנו עושים היום ישפיע עלינו בעתיד. כלומר הרשות נתונה לדמיין איפה אנחנו רוצים להיות בשנה הבאה ולתכנן איך להגיע לשם. אבל המחקר מראה שהיכולת שלנו לנווט בזמן לעבר ולעתיד מלאה בבאגים: הזיכרון שלנו לא מדוייק והיכולת לצפות איך נרגיש בעתיד אם משהו יתרחש אפילו עוד יותר גרועה.
ובכל זאת, הרשות נתונה, אז איפה אני רוצה להיות בעוד שנה?
עניין אתכם? רוצים לקבל עדכונים על פוסטים חדשים?
הרשמו כאן למטה איפה שכתוב Sign up to leave comments
או לחצו פה והרשמו לחדשות שלנו (תגללו למטה) ותקבלו הודעה למייל כל פעם שיש פוסט חדש בבלוג.
בד"כ אני כותב על מדעי המוח של המיניות אבל לפעמים, כמו עכשיו, על דברים אחרים שקשורים למוח.
בנוירו-סקסולוגיה, מדעי המוח של המיניות.
להעמקה:
התמונה Vwalakte Freepik על זמן במוח - Dean Buenomano UCLA:
על חוסר היכולת לצפות איך נרגיש בעתיד- Dan Gilbert, Harvard :
Consuming experience: Why affective forecasters overestimate comparative value, Journal of Experimental Social Psychology, 2010
על רצון חופשי
רצון חופשי כאשלייה בבחירה ללחוץ על כפתור
(ד"ר יצחק פריד מ- UCLA יחד עם ד"ר רועי מוכמל, כיום חוקר באונ' ת"א):
Internally Generated Preactivation of Single Neurons in Human Medial Frontal Cortex Predicts Volition,
ItzhakFried, RoyMukamel, GabrielKreiman Neuron 2011
Decision Time for Free Will Neuron 2011
בבחירות משמעותיות לא ניתן לחזות את הבחירה לפני שהאדם בוחר- אז אולי כן יש רצון חופשי? (ד"ר ליעד מודריק כיום חוקרת באוניברסיטת תל אביב): Neural precursors of decisions that matter—an ERP study of deliberate and arbitrary choice
Uri Maoz, Gideon Yaffe, Christof Koch, and Liad Mudrik eLife 2019
המוח מחלק את הזמן לנתחים
"והזמן נוסע כי זה מה שזמן אמור לעשות
כי זמן הוא זמן ואין הפסקות"
--------------