top of page
חיפוש
  • תמונת הסופר/תAmos Gdalyahu

סיפור קשה על צבועה

עודכן: 16 ביוני

המיניות בעולם החי לא מפסיקה להפתיע:

בתמונה למטה רואים את הנקבה של הצבוע. חפשו בתמונה משהו קצת מוזר.

מצאתם?


אהמממ… כן… אז מה שאתם רואים בין הרגליים האחוריות זה הדגדגן שלה.

??!!

מה קורה פה? יש מין אחד של צבועים שבו הדגדגן גדל לגודל של פין. (פין, לא פיל, אל תגזימו!)

זה לא רק הגודל (ומדובר על כ-20סמ!), שדומה לפין, לדגדגן הזה יש פתח שמוביל לצינור השתן. כלומר היא משתינה מהדגדגן. בנוסף, אותו צינור מוביל למעין נרתיק פנימי שממשיך לרחם. כלומר- וזה חלק כואב - היא יולדת דרך הדגדגן. ..?! אני לא רוצה אפילו לדמיין את כאבי הלידה שלה.

בכ-60% מהלידות הראשונות, הוולד נתקע בדרך ומת בתוך הדגדגן.

לפעמים גם האם מתה. אמנם מדברים על הצחוק של הצבוע אבל זה לא מצחיק.

הכאב שהטבע גרם לצבועים האלו ממשיך: מאחר שזה הפתח היחיד שמוביל לרחם אז בהזדווגות .. הזכר חודר לתוך הדגדגן. כדי לאפשר את זה, הדגדגן אלסטי ומתרחב.

אגב, גם אצל החפרפרת צינור השתן יוצא דרך הדגדגן (!) אבל רק אצל הצבועה הוא מוביל לווגינה שממשיכה לרחם. (יש 4 מיני צבועים וזה קורה רק באחד מהארבעה, הצבוע המנומר, Spotted Hyena).

למה זה טוב? למעשה לא ידוע. ייתכן שזה לא טוב אלא שזה לא היה כ"כ גרוע עד כדי הכחדה של הצבועים עם התכונה הזו.

בגלל מה שידוע מבני אדם - (אכתוב על בני אדם בחלק האחרון של הפוסט הזה) - חשבו שהיה ייתרון אבולוציוני אחר לנקבות עם טסטוסטרון גבוה ושכתוצאת לוואי הטסטוסטרון הגבוה גרם להתפתחות הזו. אכן, אצל הצבועים מהזן הזה, הנקבה היא השלטת, היא גדולה יותר מהזכרים, אגרסיבית הרבה יותר מהם ויש לה רמת טסטוסטרון מאוד גבוהה יחסית לזני הצבועים האחרים. אבל מחקר מאוחר יותר הראה שההתפתחות איברי המין בצבועים ברובה לא תלויה ברמת הטסטוסטרון (1) אלא נקבעת גנטית: התברר כי הורדת רמת הטסטוסטרון בסביבה העוברית מקטינה את הדגדגן ומשנה אותו במקצת אבל הוא נשאר גדול מאוד יחסית ונשאר בתפקיד של צינור שתן, פתח להזדווגות ותעלת לידה (2).

טיפול כזה, של הורדת רמת הטסטוסטרון בהריון, נעשה כשהעובר היה זכר או נקבה. התברר שכשהעובר הייתה נקבה, אז כשהיא גדלה והגיעה ללדת בעצמה שיעור ההצלחה של הלידה עלה (כלומר השינויים הקטנים בגודל הדגדגן מהטיפול הספיקו לכך שפחות עוברים נתקעו בדרך ומתו). אבל במקרה שהעובר היה זכר הורדת רמת הטסטוסטרון במהלך ההריון גרמה לו בבגרותו לחוסר פוריות. המסקנה לכן היא שכיום, הביולוגיה מכריחה את הצבועים לשמר סביבה עוברית עם רמת טסטוסטרון גבוהה. אחרת הזכרים יהיו עקרים (2). זו דוגמה קיצונית לכך שהפין והדגדגן במקור נוצרים מאותה רקמה בדיוק.

אבל למה ככה ולמה מלכתחילה הדגדגן התפתח להיות מעין פין שמשמש לצינור שתן, הזדוגות ולידה לא ידוע והנושא עדיין נחקר. בסופו של דבר, אני לא מכיר הסבר אבולוציוני שנותן ייתרון למערכת מין שמתוכננת ככה ובאמת זו דוגמה יחידה בטבע להתפתחות כזו. יכול להיות שזה שייך למגירת 'הניסויים הלא מוצלחים' שגורמים לראות איך דברים שנראים מובנים מאליהם אינם כאלה. איך ניסוי כ"כ לא מוצלח שורד באבולוציה? אני לא יודע, אבל ייתכן שלצבועים האלו אין הרבה אויבים ויש מזון בשפע כך שהם מצליחים לשרוד למרות שההתרבות שלהם לא אופטימלית בגלל תמותת עוברים בלידה. אם היה זן אחר של צבועים בטריטוריה שלהם הוא היה מתרבה מהר יותר. אבל יכול להיות שהאגרסיה שלהם לא נותנת לזן אחר של צבועים לכבוש את הטריטוריה שלהם וכך הם מתרבים לאט יותר אבל מצליחים לשרוד. בבני אדם הטסטוסטרון כן גורם להתפתחות איברי המין וקובע אם הרקמה העוברית (Genital tubercle) תתפתח לדגדגן או לפין. באותה מידה, מכסה הדגדגן, הקרוי גם עורלת הדגדגן, מתפתח מאותה רקמה כמו העורלה של הפין. שק האשכים מגיע מאותה רקמה שממנה נוצרות השפתיים החיצוניות ואילו עור הפין (להבדיל מהפין עצמו) מגיע מאותה רקמה כמו השפתיים הפנימיות (6). מטורף! התפתחות איברי המין קורית במסלול מורכב ויש בה לפעמים תקלות.

חלק מהתקלות גורמות למצבי ביניים שבהם אין התאמה מלאה בין המין הביולוגי (מבחינת הכרומוזומים) למראה החיצוני. מצבים כאלה נקראים כיום אינטרסקס.

מצבי האינטרסקס קורים אצל בערך 1/5000 אנשים, כלומר הם נדירים יחסית אבל לא מאוד נדירים (7). רובכם יכולים לעצור עכשיו ולעבור לדף הבית.

למי שרוצה להעמיק בהשפעה הורמונלית על ההתפתחות איברי המין בעובר וכאמור, זה מורכב, אני מוסיף:

בבני אדם טסטסטורון (או לייתר דיוק ה-DHT שנוצר מהטסטוסטרון עם האנזים 5-אלפא-רדוקטז) כן גורם להתפתחות הראשונה של הפין ועודף טסטוסטרון בהריון מוביל לעודף DHT וגורם לדגדגן מוגדל.

עודף טסטוסטרון בהריון קורה למשל בגלל גידול באדרנל (יותרת הכילייה) של האם (האדרנל מייצר טסטוסטרון). התוצאה, כאמור תינוקת עם דגדגן גדול יותר. לפעמים, בבני אדם יש מצב אחר, מצב שגורם לחוסר התאמה בין המין הביולוגי (מבחינת הכרומוזומים) למראה: מוטציה באנזים 5-אלפא-רדוקטז שהזכרתי גורמת לכך שלא נוצר DHT מטסטוסטרון ולכן איבר המין הזכרי כלל לא מתפתח. במקרה הזה, יש טסטוסטרון כי יש אשכים - (פנימיים, בתוך הגוף) - אבל הוא לא הופך ל DHT. מבחוץ התינוק נראה כתינוקת. אלא שבגיל ההתבגרות, סימני המין המשניים דורשים טסטוסטרון ולא את ה DHT. כאמור כן יש טסטוסטרון מהאשכים הפנימיים וכך הבת לפתע הופכת גברית. בנוסף, רוב גדילת הפין קורית בגיל ההתבגרות בהשפעה של טסטוסטרון ולכן הדגדגן יגדל. מאוד.. נוצר מצב של אינטרסקס. יש עיר ברפובליקה הדומיניקנית שבה המוטציה באנזים 5-אלפא-רדוקטז מצויה אצל כ1% מהגברים!

יש עוד מוטציות שגורמות למצבי אינטרסקס חוץ מאלו שהזכרתי. נשאלת השאלה, האם תינוקת שהופכת להיות ספורטאית בלי לדעת שביולוגית היא זכר אבל בגלל מוטציה באנזים 5-אלפא-רדוקטז איברי המין החיצוניים שלה נראיים נקביים צריכה להתחרות עם הגברים? עם הנשים? בקטגוריה שלישית?

עד כמה הורמוני מין כמו טסטוסטרון מעצבים את המוח ואת ההתנהגות שלנו? זו שאלה מרתקת, היא תזכה לפוסט אחר אז אם זה מעניין אתכם המשיכו לעקוב! אסיים עם שאלה על הדגדגן שאיתו התחלתי - ידעתם שבחלק מבעלי החיים יש עצם בדגדגן? וגם בפין. כתבתי על זה פוסט קצר והוא נמצא כאן.


מרתק? גם אותי. לכן יצרתי את הקורס מין מוח שכזה. קורס פרמיום מדעי בגובה העיניים. לפרטים נוספים, לסילבוס ולהרשמה לחצו על הכפתור >>>>



מקורות והעמקה

  1. Development of the external genitalia: Perspectives from the spotted hyena ( Crocuta crocuta ) Gerald R.Cunha, Differentiation (2014)

  2. Spotted hyaenas and the sexual spectrum: reproductive endocrinology and development, Place, Ned J, Glickman, Steve EThe Journal of endocrinology, (2020)

3. סרטון מעולה של נשיונל ג'אוגרפיק על הנושא (באנגלית ללא תרגום)

4. תמונות נדירות של צבועה מזן זה יולדת: https://africageographic.com/stories/hyena-birth-moment-magic/#4


5. תמונות של הרקמה העוברית אצל עובר/עוברית בשלב שבו הן נראות אותו דבר

וגם פה בצורה יותר מדעית https://abdominalkey.com/penis-and-male-urethra/ 6. ההתפתחות העוברית של איברי המין בוויקיפדיה: https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_related_male_and_female_reproductive_organs 7. שכיחות אינטרסקס How common is intersex? a response to Anne Fausto-Sterling 2002



497 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page