חיפוש

הבנת הבסיס העיצבי של השפיכה כדי למנוע שפיכה מוקדמת

עודכן: 25 ביולי

הבעייה המינית הכי נפוצה אצל גברים היא שפיכה מוקדמת. שפיכה מוקדמת מוגדרת כשפיכה תוך דקה מהחדירה וזה קורה אצל 0.5% מהגברים (1).

יש ויכוח האם זו פתולוגיה או שכמו שיש אנשים גבוהים ואנשים נמוכים יש כאלו ששופכים מוקדם יותר ויש כאלה שמאוחר יותר וכולם בריאים וזו לא פתולוגיה. כלומר טבעי שלא כולם ישפכו לאחר בדיוק אותו זמן. האם אנחנו פשוט מגדירים את אלו שבקצה הסקאלה הנורמלית כסובלים משפיכה מוקדמת? בכל מקרה, הרבה אנשים רוצים לדעת איך להאריך את זמן החדירה. (אגב, חצי מהגברים 'גומרים' תוך 5:45 דקות (1)). הפוסט הזה הוא סיכום נדיר של הפתרונות מהזווית המדעית.


בפוסט הזה אנסה לתרגם עבורכם את ההבנה המדעית לצעדים מעשיים שאתם יכולים ליישם. תיכף אסביר את מנגנון השפיכה וממנו תבינו איך פסיכולוגיה והתנהגות יכולות לשנות את הביולוגיה בהקשר של שפיכה. לא כל הגברים אותו דבר. לכן אני לא מאמין בפתרון אחד שמתאים לכולם. בפוסט הזה תקבלו את ההסבר המדעי ל'איך המוח שולט על השפיכה' כדי שתבינו את ההיגיון מאחורי הצעדים ותוכלו ליישם אותם בצורה שמתאימה ספציפית לכם או למטופלים שלכם. אני נותן הרצאה של שעתיים על הנוירו-ביולוגיה של תפקוד מיני ופה אעשה את זה בקיצור ורק בהקשר של שפיכה גברית.

כשיש בעיה, הרבה אנשים רוצים תרופה, הכי טוב שזה יהיה כדור שלוקחים וסוגרים עניין וממשיכים הלאה. הטענה שההבדל בזמן-עד-לשפיכה בין גברים זו שונות טבעית בין אנשים ולכן אין צורך רפואי להתערב גרמה לקושי ועיכובים באישור תרופה לבעייה ע"י ה FDA. בסופו של דבר, בשל הסבל הרב של אלו שסובלים משפיכה מוקדמת האישור ניתן.

אבל אני מציע לטפל בצד הפסיכולוגי-התנהגותי במקביל או אף כקו פעולה ראשון. מבחינתי כחוקר מוח הצד הפסיכולוגי הוא ביולוגי לגמרי. מבחינתי, טיפול שאיננו תרופתי - אפילו רק שיחות - משנה דברים ביולוגים במוח.

אז נתחיל? דבר ראשון הקדמה קצרצרה על מערכת העצבים שלנו, זו הקדמה שחשובה להמשך.

מערכת העצבים בנויה כך שהמוח זה המנהל וחוט השדרה זה הסמנכ"ל. שאר העצבים מרכיבים את מערכת העצבים הפריפרית שכפופה להנהלה.

המערכת הפריפרית מחולקת לשתיים: חלק אחד מודע שנקרא סומטי וחלק שני שנקרא המערכת האוטונומית והוא לא מודע ולא רצוני.

מערכת העצבים האוטונומית עובדת כל הזמן ברקע בלי שאנחנו מודעים לכך. למשל תנועת המעיים מפוקחת ע"י עצבים מהמערכת האוטונומית, כמו גם הבקרה על קצב הלב, או שינויים בלחץ בכלי הדם שאיננו מודעים אליהם. הזקפה למשל ניגרמת מפעולה של מערכת העצבים האוטונומית שגורמת להרפיית שרירים בכלי הדם בפין וגברים לא יכולים לגרום לזקפה או להרפיית הפין באופן רצוני כפי שאנחנו לא יכולים לצמצם או להרחיב את האישונים באופן רצוני.

למערכת האוטונומית יש 2 זרועות שהפעילות שלהן בד"כ הפוכה, כלומר אחת מפעילה והשנייה מכבה.

זרוע אחת נקראת המערכת הסימפטטית והיא עובדת במצבי התרגשות (Fight, Flight, Freeze) וכפי שנראה גם בסקס (שזה, תחשבו על זה רגע, ה- F הרביעי, אבל רק בבלוג גס שכזה).

הזרוע השנייה של המערכת האוטונומית עובדת במצבי רגיעה (Rest and Digest) והיא נקראת הפאראסימפטטית. זה תיאור קצת פשטני בפוסט המשך אני אעמיק עוד.

בשורה התחתונה: יש לנו מערכת סומטית (מודעת) ושתי מערכות לא מודעות: מערכת סימפטטית למצבי התרגשות ומולה מערכת פאראסימפטטית לרגיעה.

אחרי הרקע הזה אפשר לעבור ולדבר על השפיכה.

לשפיכה יש 2 שלבים ושניהם נגרמים ע"י הפעלה של המערכת הסימפטטית.

בשלב הראשון, המערכת הסימפטטית גורמת להוצאת הזרע מיותרת-האשך ולכיווצים של צינור הזרע שדוחפים את הזרע במעלה הצינור עד לאזור בצינור השתן שעטוף עם הפרוסטטה. בתחתית האזור הזה יש שריר טבעתי שסוגר את הצינור ומונע מהזרע להמשיך הלאה. כך הזרע מצטבר שם עד לשלב השני של השפיכה.

בשלב השני, השריר הטבעתי מקבל פקודה עיצבית להרפות, הלחץ משתחרר והזרע פורץ החוצה עם סיוע מהתכווציות של שרירים נוספים שדוחפות אותו בצינור השתן. גם השלב הזה מפוקח ע"י המערכת הסימפטטית. השריר הטבעתי שנפתח (ומאפשר לזרע לפרוץ החוצה) מפוקח בנוסף למערכת הסימפטטית (הלא רצונית) ע"י המערכת הסומטית הרצונית (אנחנו מרפים אותו כדי לעשות פיפי).

כל האינפורמציה העצבית - הסימפטטית, הפאראסימפטטית והסומטית (המודעת) - עוברת ממערכת המין לחוט השדרה (הסמנכ"ל) וממנו חזרה לאיבר המין ב-3 עצבים. בחוט השדרה יש מרכז עצבי שמנצח על כל הסימפוניה העצבית שמובילה לזקפה ולשפיכה. המרכז הזה, שהתגלה בבני אדם ב 2017, יכול לקבל החלטות עצמאית אבל הוא גם נמצא תחת פיקוח של המוח (המנכ"ל).

אז עד עכשיו הסברתי שהשפיכה נגרמת ע"י המערכת הסימפטטית הלא רצונית ושיש בה גם מרכיב רצוני - סומטי. חוט השדרה (הסמנכ"ל) מנהל את האופרציה והוא בעצמו מקבל הוראות מהמוח, המנכ"ל.

אז עכשיו ממש בקיצור על המנכ"ל: המנגנונים בתוך המוח לפיקוח על הפעילות המינית.

בעשורים האחרונים נמצאו רשתות עצביות בחלק של המוח שנקרא היפותלמוס ששולטות על ההתנהגות המינית הזכרית. בפוסט קודם הראיתי איך הגילוי שלהן איפשר להפעיל אותן בצורה מלאכותית ולגרום לעכבר זכר להפסיק להילחם ולנסות להזדווג עם זכר אחר, או עם בובה ואפילו - ואולי הכי מדהים - גרם לנקבה לעלות על זכר ולנסות לקיים איתו יחסים כאילו שהיא הזכר והוא הנקבה!

החומר דופמין מפעיל את הרשתות העצביות האלו, כך שהעלאת הדופמין מעלה חשק מיני. (זה מסביר את הפעולה של תוספי תזונה מבוססי צמחים שמעלים את הדופאמין ומאיצים את השפיכה ומעלים את החשק המיני למשל Mucuna pruriens, Magic Velvet Bean). יש גברים שסובלים משפיכה מעוכבת וזה יכול להיות פיתרון עבורם.

בכל מקרה, בסופו של דבר הסיגנל החשמלי מהמנכ"ל, המוח, מגיע לסמנכ"ל, חוט השדרה, ומתורגם לסיגנל כימי. הסיגנל הכימי יכול להיות סיגנל שמורה לחוט השדרה להפעיל את המערכת הסימפטטית (עם החומרים הכימים אוקסיטוצין, וזופרסין ונוראדרנלין) או סיגנל עצבי שמורה לחוט השדרה לעכב שפיכה (סרוטונין).

כך חוט השדרה, הסמנכ"ל, יכול להורות על שפיכה והמנכ"ל, המוח, יכול לעמוד מהצד, או להתערב ולעכב או להאיץ אותה.

זהו, זה ממש בקיצור הרקע שאתם צריכים כדי להבין את ההמשך: איך אפשר לשלוט על השפיכה בעזרת טיפולים תרופתיים וטיפולים שאינם תרופתיים. אז עכשיו תכל'ס.

אחרי שהבנו איך זה עובד ניראה מה אפשר לעשות כדי לעכב את השפיכה.

אתחיל עם התערבות תרופתית ואח"כ אכתוב על טיפולים לא תרופתיים.

למעשה יש רק תרופה אחת מאושרת לשימוש לשפיכה מוקדמת: Priligy. התרופה הזו מעלה את כמות הסרוטונין בסינפסות מה שמעכב את הפעילות המינית. היא עובדת באותו מנגנון בדיוק כפי שעושות תרופות נגד דיכאון מסוג SSRI. לכן אנשים שלוקחים תרופות נגד דיכאון מסוג SSRI חווים פעמים רבות דיכוי של היצר המיני ועיכוב בשפיכה.

היא מגבירה את הסיגנל המעכב מהמוח לחוט השדרה, סיגנל שמבוסס על סרוטונין.

בנסף, סרוטונין פועל גם בתוך המוח עצמו ומעכב חשק מיני ופעילות מינית. - Priligy לא משווקת בישראל אבל ניתן לייבא אותה באופן אישי.

תרופה אחרת, Silodosin מעכבת את ההוראה להפעלה של המערכת הסימפטטית מחוט השדרה לאיבר המין. היא עושה זאת דרך עיכוב של הנוראדרנלין באופן ספיצפי למדי ביותרת-האשך ובצינור הזרע ובכך מונעת מהזרע לצאת. כמו כן היא מונעת לאחר מכן את התכווצויות הפרוסטטה שמזרימה את הזרע החוצה. התרופה הזו הראתה יעילות טובה לטיפול בשפיכה מוקדמת בבני אדם (2) יש לה מעט תופעות לוואי אבל לא קיבלה (עדיין?) התוויה למניעת שפיכה מוקדמת. החוקרים ציינו שהיא משמשת לעיכוב שפיכה מוקדמת Off labbel. מאחר ש-Silodosin לא פועלת ברמת המוח אלא ברמת חוט השדרה, נשאלת השאלה מה קורה במוח כשהוא נותן הוראה לשפיכה אבל לא יוצא זרע. האם המוח מודע לזה או שמבחינתו הייתה שפיכה?

אם מבחינת המוח הייתה שפיכה, הגיוני שיופרש בתוך המוח פרולקטין שמכבה את היצר המיני. לא ראיתי תשובה לזה בספרות. ייתכן שהתרופה הזו תעכב שפיכה ותשאיר את החשק המיני (כלומר לא תהיה הפרשת פרולקטין) במקרה שההוראה לשפיכה מתחילה מחוט השדרה והמוח לא קיבל החלטה להתערב.

יש בהחלט שאלות מענינות לגבי התרופה הזו. אם השתמשתם ב-Silodosin אשמח לשמוע ממכם על ניסיונכם כדי שאוכל להעביר את המידע לאחרים.

באופן כללי, התחום הזה לא מקבל מספיק את הזרקור המדעי ולדעתי זה בגלל בושה אשמה ופחד של מדענים לעסוק בכך. זה גם מסביר מדוע הקורס 'מין מוח שכזה' שיצרתי הוא קורס יחיד במינו כלומר למה אפילו באקדמיה אין למיטב ידיעתי קורס על מדעי המוח של המיניות. מצד שני, התרופות לזקפה הן best seller מה שמראה שמצד הצרכנים יש בהחלט ביקוש לשיפור תפקוד מיני.

חשוב: סרוטונין ונוראדרנלין משמשים לעוד הרבה דברים אחרים חשובים בגוף ולכן לתרופה שמשנה את הכמות שלהם בגוף יכולה להיות השפעה לא טובה על דברים אחרים בגוף. שימוש בהן יחד עם תרופות/סמים אחרים יכול להיות מאוד בעייתי (השילוב של אקסטזי, MD, עם תרופות מסוג SSRI מאוד מסוכן). לכן, צריך לתרופות האלו מרשם רופא. אין בושה להתייעץ עם רופא.


לסיום החלק התרופתי לטיפול בשפיכה מוקדמת, ישנן משחות שנועדו להוריד את התחושה בפין ע"י הרדמת מקומית של העצבים התחושתיים בו. לפחות חלק מהן מבוססות על החומר Lidocain שמונע את הפעלת תאי העצב. זה יכול לעזור לגברים שיש להם רגישות מוגברת בעור. זה לא יעזור כשהטריגר לשפיכה הוא פסיכולוגי, כלומר כשההוראה לשפיכה מגיעה מהמוח. ההוראה מהמוח יכולה להגיע בגלל גרוי ראייתי, שמיעתי, דימיוני או בגלל גורמים פסיכולוגים אחרים כפי שתיכף ניראה.

עכשיו אתייחס לטיפולים שאינם תרופתיים.

מאחר שהמערכת הסימפטטית היא זו שמפעילה את השפיכה עיכוב שלה מאט את השפיכה.

מה מעלה פעילות של המערכת הסימפטטית?

פחד, לחץ, חרדה כל אלה מגבירים את המערכת הסימפטטית ולכן מאיצים את ההגעה לשפיכה.

מדוע שמישהו יפחד, יהיה בחרדה, או במתח בזמן סקס? יכולות להיות הרבה מאוד סיבות וכל גבר הוא מקרה ייחודי. לדוגמה: הגבר מרגיש במבחן, הוא מפחד מקשר, הוא מפחד מהנשיות המתפרצת, הוא מפחד מאיבוד שליטה שלו או של הפרטנר/ית ועוד.

כל רגש אינטנסיבי יכול להפעיל את המערכת הסימפטטית. גם רגש נעים, למשל, כשאנחנו מתאהבים.

בעבודת עומק נפשית הגבר מזהה את הגורמים הפסיכולוגים שלו שמפעילים אצלו את המערכת הסימפטטית.

זיהוי הגורמים מאפשר להוציא מהם את העוקץ כך שלהבא בסיטואציה מינית הגבר לא ייכנס למצוקה ריגשית שמפעילה את המערכת הסימפטטית או ילמד להפחית את התגובה הריגשית. כדאי לזכור, שרגשות, למשל פחד וחרדה, הם פירוש של המוח לסיטואציה ופירוש אחר יביא לרגש אחר (ראו פוסט קודם פה).

כלומר פיתרון ראשון הוא לא להגיע למצב הרגשי שגורם להפעלת המערכת הסימפטטית. זה לא משהו שאפשר פשוט להחליט עליו אלא זה דורש עבודה טיפולית.

נעבור לפתרון שני שמבוסס על העובדה הבאה: כשהמערכת הסימפטטית עובדת הנשימות מתקצרות. יש ממצאים שמראים שזה עובד גם הפוך: נשימות איטיות ועמוקות מחלישות את פעולת המערכת הסימפטטית.

טכניקות טנטריות אכן מדגישות את חשיבות הנשימה במיניות.

כלומר הפיתרון הוא נשימות עמוקות ושאיפת הרבה מאוד אוויר כדי להפחית את הפעילות של המערכת הסימפטטית.

זו דרך להאט את ההגעה לשפיכה באופן מודע ע"י התנהגות (נשימות).

מה עם ויאגרה? ויאגרה עובדת על תאי שריר בדפנות כלי הדם ומרחיבה אותם מה שגורם לזקפה. אין לה קשר לשפיכה. למרות שבממוצע ויאגרה לא מאריכה את זמן החדירה ייתכן שאצל חלק מהגברים יש קשר פסיכולוגי שבו הזקפה מתורגמת לביטחון. הביטחון מפחית את פעולת המערכת הסימפטטית מה שמעכב את השפיכה.

כדי לבדוק את זה צריך לבדוק את ההשפעה על גברים שאצלם חוסר ביטחון מוליך לשפיכה וזה למיטב ידיעתי לא נעשה. כאמור כל גבר -כולל אלו עם שפיכה מוקדמת - הוא ייחודי ויכול להיות שטיפול מסוים יעזור לחלק מהגברים וטיפול אחר יעזור לאחרים בדחיית השפיכה. כלומר, אם הגבר מרגיש חרדת ביצוע וחוסר ביטחון ייתכן שויאגרה תעזור ע"י הגברת הביטחון. אם אתם מנסים את הכיוון הזה, אשמח לשמוע מכם פידבק!

הפיתרון הרביעי הוא התנהגותי -פיזי בעזרת שרירי רצפת האגן. כאמור, בשלב השני של השפיכה, ניפתח שריר טבעתי שגורם - יחד עם שרירים נוספים - לזרע לפרוץ החוצה. השריר הזה נשלט גם בצורה רצונית וגם עם המערכת הסימפטטית בצורה לא רצונית. אפשר ללמוד לחזק את השריר ואת השליטה הרצונית בשריר וכך לעכב את השפיכה. הרעיון הוא לכווץ ולהרפות את השריר פעמים רבות ולאט לאט להגיע לשליטה ספציפית ויותר יותר בו.

הפיתרון החמישי נקרא Stop and start והציעו אותו חוקרי הסקס מסטרס וג'ונסון.

הרעיון הוא להרגיש את רגע השפיכה המתקרב, את נקודת האל חזור ואז לעצור.

העצירה מורידה את ההתרגשות ואת הפעילות של המערכת הסימפטטית. אחרי שההתרגשות שוככת, אפשר להמשיך.

הפיתרון הבא, השישי ברשימה הזו, הוא להשתמש בביופידבק כדי ללמוד לשלוט על המערכת הלא מודעת.

אז רגע, קודם כתבתי שאי אפשר לשלוט על המערכת האוטונומית אז מה קורה פה?

התשובה (המדהימה) היא שכן, לפעמים אפשר.. ביופידבק זו היכולת לשלוט על דברים לא מודעים שבאופן רגיל אינם תחת שליטה רצונית וזו יכולת נרכשת. אנשים לומדים בעזרת ביו-פידבק לשלוט על קצב הלב, להפחית פעילות של המערכת הסימפטטית להפחית מיגרנות ובריחת שתן (4).

אנשים יכולים אפילו ללמוד לשלוט על גלי המוח שלהם! כך נכים, יכולים בעזרת שינוי גלי המוח שלהם לתת הוראות לזרוע מכנית שתגיש להם כוס קפה. ביישום אחר, בעזרת שליטה רצונית על גלי המוח שלהם נכים, שאיבדו גם את יכולת הדיבור, יכולים לראשונה לתקשר עם העולם ע"י הזזת הסמן של המחשב. זה בעצם קורה ע"י ריכוז המחשבה בצורה מסויימת (!) ואלקטרודות על הראש שמזהות את גלי המוח (!). גם עכברים יכולים ללמוד להפעיל תאים מסוימים במוח שלהם ולהשתיק תאי עצב אחרים וספציפים כדי לקבל פרס (3)! כל זה מדהים בעיני ונשמע כמו מדע בדיוני אבל זה כבר קורה. לא הכל אפשרי עם ביופידבק והמנגנון הביולוגי של ביופידבק עדיין ממש לא ברור.

בכל אופן, הטיפול לשפיכה מוקדמת בעזרת ביו-פידבק הרבה יותר קונבנציונלי מאשר שליטה בגלי המוח או בקצב הלב. הטיפול לוקח מספר חודשים והוא די יעיל (50% יעילות והארכת זמן החדירה מ2 דק למעל 10. במטופלים מתחת לגיל 35 היעילות הייתה גבוהה יותר - 65% (3)). זה לדעתי כיוון מבטיח שלגמרי לא נחקר מספיק.

הטיפול הקיים בביופידבק לשפיכה מוקדמת מכוון גברים להפעלת השריר הטבעתי הרצוני קצת לפני ההגעה לשפיכה. כלומר זו תוספת לאסטרטגיה של מסטרס וג'ונסון. גברים בהתחלה לא מצליחים להפעיל את השריר ולאט לאט הם לומדים לעשות את זה ובזמן הנכון. בנוסף הם לומדים לא לפספס את רגע האל-חזור עם תשומת הלב למצב הגופני-רגשי שלהם (3).

בכיוון פחות שמרני, ביופידבק יכול לשמש כדי לשלוט על מידת ההפעלה של המערכת הסימפטטית. זאת מאחר שהמוח שולט על חוט השדרה שמוציא את ההוראות לזקפה ולשפיכה.

בד"כ, מידע מהגוף ומהסביבה מגיע לחלק המודע של המוח, הרצוני. המוח מפרש את המידע הזה והפירוש בסופו של דבר מתורגם להוראות הפעלה למערכת האוטונומית.

לדוגמה: כשאני הולך ברחוב ורואה נחש על המדרכה מטר לפני אני מייד נדרך והמערכת הסימפטטית עובדת חזק. מבט נוסף מראה לי שזה סה"כ צינור שחור מגומי ואני לאט לאט נרגע. הדוגמה מראה איך מידע מהסביבה מגיע למוח, מקבל פירוש ובהתאם לפירוש הזה מתורגם לשינוי בפעילות של המערכת הסימפטטית. כלומר המנכ"ל (המוח) מנהל את המערכת האוטונומית.

טיפול פחות קונבנציונלי לשפיכה מוקדמת בעזרת ביופידבק יכוון לקבל נגישות רצונית למסלול המוחי שמפקח על המערכת האוטונומית כדי להפחית את הפעילות של המערכת הסימפטטית.

הלמידה הזו היא כמו ללמוד שפה. אנשים מתקשים לתאר במילים מה הם בדיוק עושים במחשבה כדי לשנות את גלי המוח או את קצב הלב שלהם למשל.

בכל מקרה, עד כמה שראיתי טיפול כזה עדיין לא נעשה.

למי שעדיין סופר, אני עובר לפתרון מספר 7.

במקרים מסוימים, ייתכן שהשפיכה המוקדמת קורת כי הגבר למד למהר.

למשל אם בילדות לא הייתה לו פרטיות והוא מיהר לגמור לפני ש'תופסים' אותו. רואים שזו סיבה אפשרית בחיות מעבדה: כשמכניסים נקבה לכלוב עם זכר אבל רק לזמן קצר הזכר לומד לשפוך מהר וההרגל הזה יישאר איתו לאחר מכן (5). לכן הרעיון הוא ליצור הרגל חדש. כלומר למידה חדשה שתתחרה בלמידה הקודמת.

לכן הכיוון לפתרון במקרה זה הוא למידה חדשה: יש זמן!

שוב, החוויה של 'האין זמן' היא חוויה של לחץ שמעלה את פעילות המערכת הסימפטטית.

אגב, מרתק (לדעתי) שבחיות מעבדה מוצאים שזכרים ששופכים מהר באופן כרוני לא נהנים מהסקס אבל הם ממשיכים לרצות סקס! זו עוד הדגמה לכך ששתי המערכות של לרצות ושל להנות הן מערכות נפרדות במוח ושאנחנו לא שמים לב לזה. ככל הניראה, הלמידה הקודמת אף פעם לא נעלמת, אבל הלמידה החדשה מתחרה איתה בהשפעה על ההתנהגות. כך קורה באופן כללי עם למידה.

זהו.. סקרתי פה את הטיפולים הקיימים מהצד המעשי ואת הבסיס המדעי שלהם. אני עושה מאמץ רב להביא את הידע המדעי הכי עדכני והכי מדוייק ולהנגיש אותו בשפה פשוטה. אם פספסתי משהו אשמח לשמוע ולהוסיף/לתקן. אתם יכולים לפנות אלי כאן.

העמקתי בנושא כי שפיכה מוקדמת זו הבעייה המינית הכי נפוצה אצל גברים.

לדעתי זה סיכום נדיר אני מקווה שהיה לכם מעניין ומועיל. אשמח שתפיצו הלאה.

בקורס 'מין מוח שכזה' אני מדבר על ה-כ-ל. גם לרוחב וגם לעומק. אני מביא את המדע הכי עדכני בצורה מעניינת ומונגשת ל-כ-ו-ל-ם. כדאי לקרוא פוסטים נוספים בבלוג, לקרוא עלי, לקרוא המלצות ואת הסילבוס ולהרשם לקורס הקרוב.

היה לכם מעניין? הרשמו באתר כדי לקבל הודעות למייל על פוסטים חדשים! הקליקו על הלינק הרלוונטי: הפוסט הכי נקרא בבלוג: "הסיפור העצוב של דיוויד ריימר" על גנטיקה וזהות מינית,

על המרצה, בקורס ד"ר עמוס גדליהו, הסילבוס של הקורס,

כדי ליצור קשר, ההרשמה לקורס הקרוב שמתחיל ב 24/11 בדף הבית

 

מקורות (רשימה חלקית למאמרי מפתח. הפוסט מבוסס על עוד עשרות מאמרים)

  1. Proposal for a definition of lifelong premature ejaculation based on epidemiologic.al stopwatch data. Waldinger et al. (2005). Journal of Sexual Medicine.

  2. Effectiveness of 'on demand' silodosin in the treatment of premature ejaculation in patients dissatisfied with dapoxetine: a randomized control study. Bhat et al. (2016). Central European Journal of Urology free reading here https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5057054/

  3. Biofeedback for treating pre-mature ejaculation - Awareness and timing of pelvic floor muscle contraction, pelvic exercises and rehabilitation of pelvic floor in lifelong premature ejaculation: 5 years experience (2014). Archivio Italiano di Urologia e Andrologia https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25017593/

  4. Efficacy of Biofeedback for Medical Conditions: an Evidence Map, (2019), Journal of General Internal Medicine. Here

  5. Context-Dependent Acquisition of Copulatory Behavior in the Male Rat: Role of Female Availability, Pfaus, (2008), Behavioral Neuroscience Here

  6. Biofeedback in lab-animals:

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24728268/

https://www.nature.com/articles/ncomms6551

7. Closed-loop brain training: the science of neurofeedback, (2016) Nature Reviews Neuroscience Here

8. A comprehensive review of EEG-brain–computer interface paradigms, (2019), Journal of Neural Engineering

And

Brain Computer Interfaces, a Review (2012) Sensors. link:


0 צפיות0 תגובות